"מעצבים עתיד ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית"

ביום שלישי (3.2.2026) נפתחה באקדמיה האקדמית אל־קאסמי בעיר באקה אל־גרבייה הוועידה "מעצבים עתיד ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית", אשר כינסה שורה רחבה של אנשי אקדמיה, הנהלת המועצה להשכלה גבוהה, מומחים לכלכלה ובכירים בשירות הציבורי, לצד נציגי רשויות מקומיות ומקבלי החלטות. הוועידה עסקה באתגרים המרכזיים ובהנגשת ההשכלה הגבוהה באזורי הפריפריה.

חזון אסטרטגי ואחריות משותפת

הוועידה נפתחה בברכת וידאו של נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, שהדגיש כי "הצלחת החברה הישראלית קשורה קשר הדוק בהצלחת החברה הערבית", וציין כי המאבק בפשיעה המשתוללת מהווה נדבך מרכזי בצמצום הפערים ובשינוי המציאות.

בדבריו הציג נשיא אקדמיית אל־קאסמי, פרופ' מוחמד אמארה, חזון כולל שלפיו המפגש הערבי־יהודי הוא אחריות משותפת לעיצוב עתיד המבוסס על שוויון הזדמנויות. לדבריו: "התכנסנו כאן לא מפני שאנו מסכימים על הכול, אלא מפני שיש בינינו סוגיות רבות ומשותפות שעלינו לעצב יחד באומץ". אמארה הדגיש כי החברה הערבית אינה מבקשת נדבה, אלא שותפות אסטרטגית, והגדיר את המאבק באלימות כ"מבחן מוסרי לחברה הישראלית כולה – זעקת אחריות ולא מחאה של ייאוש".

קו זה חיזק גם ראש עיריית באקה אל־גרבייה, מר ראאד דקה, שהתריע כי החברה הערבית ניצבת בפני "צומת דרכים היסטורי" לנוכח ההסתה והקיטוב במרחב הדיגיטלי. הוא קרא לממשלה לשים קץ להזנחה והדגיש כי "חברה שאינה מקיימת דיאלוג פנימי ואינה מגדירה את יעדיה עלולה לאבד את דרכה – גם אם תתקדם טכנולוגית". מנגד, הדגיש פרופ' אליקים רובינשטיין את חשיבות הדיון ואת עיתויו האסטרטגי, כצורך דחוף מאין כמותו.

כלכלה ומדיניות: החברה הערבית כאינטרס לאומי

בהיבט הכלכלי, הדגיש נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כי ההשכלה הגבוהה היא מנוע הצמיחה המרכזי והבסיס לצמצום פערים. ד"ר מאיה לוגסי בן־חמו, מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה, קראה לחיזוק התשתיות של האקדמיה הערבית כפתרון מבני ארוך טווח. דברים אלה עלו בקנה אחד עם דברי שר התרבות והספורט, ח"כ מיקי זוהר, שהדגיש כי "השותפות בין החברה הערבית והיהודית היא אבן יסוד בחוסנה של המדינה". זוהר שיתף מניסיונו האישי כבן לפריפריה ולמשפחה ממוצא מזרחי, וציין: "הוריי חוו בעבר הדרה וקיפוח, ואני סבור שהאזרחים הערבים חווים תחושה דומה כיום; תפקידנו הוא לצמצם פערים ולגרום לכל אזרח ערבי להרגיש חלק שווה לחלוטין".

התמודדות עם "בריחת מוחות" ובוגרים שמובילים שינוי

המשתתפים דנו בתופעת יציאת צעירים ערבים ללימודים בחו"ל, ובצורך לחזק את המערכת האקדמית המקומית כחלופה איכותית ונגישה. דוד ברודט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, קרא להקמת אוניברסיטה ערבית. מנגד, סברה פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון לשעבר, כי מבחן הפסיכומטרי מהווה חסם תרבותי שיש להתגבר עליו, לצד הרחבת מערך המלגות לסטודנטים ערבים. פרופ' חגית מסר־ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה לשעבר, הדגישה את הצורך בבניית סגל מרצים ערבי ובהכרה רשמית באקדמיה האקדמית אל־קאסמי כמכללה ציבורית.

המומחה לכלכלה איימן סייף הצביע על אובדן כישרונות ערביים בשוק העבודה וקרא לחיבור תחומי הלימוד האקדמיים לצורכי תעשיית ההייטק. פרופ' ראמי אבו־פנה הדגיש את הצורך בהרחבת תרבות המחקר המקומית לצמצום תחושת התסכול בקרב הבוגרים. פרופ' ג'יהאד א־סאנע שיתף את סיפור ההצלחה המשפחתי שלו כמודל להתמודדות, וקרא לאימוץ מבחני קבלה חלופיים – בדומה למודל הנהוג באוניברסיטת בן־גוריון בנגב עם סטודנטים בדואים – המותאמים למאפייני הסטודנטים הערבים.

עתיד ההשכלה האקדמית בחברה הערבית

בהתייחסות לעתיד המוסד, ציין מנכ"ל אקדמיית אל־קאסמי, מר מרואן ענבוסי, כי האקדמיה נוקטת צעדים מהותיים בדרכה להפוך למכללה הציבורית הראשונה בחברה הערבית, כהכנה למעבר עתידי למעמד של אוניברסיטה. לדבריו, זליגת המוחות לחו"ל אינה גזירת גורל, אלא תוצאה של מדיניות קיימת הדורשת שינוי מידי, לשם חיזוק החוסן החברתי והכלכלי.

בהקשר זה, הדגיש פרופ' יצחק רייטר את הצורך בשבירת "מצב ההפרדה" באמצעות שילוב מורים ערבים ויהודים בבתי ספר משותפים, לצד הקריאה להקמת אוניברסיטה ערבית. פרופ' מוחמד חג' יחיא קרא לאימוץ תוכניות חונכות והכוונה שיחזקו את תחושת השותפות והתקווה בקרב הסטודנטים, ויסייעו בצמצום פערי שייכות ובהפחתת הפשיעה.

מנקודת מבט של שילוב אזרחי, ציין פרופ' עומרי ידלין כי על האקדמיה לשמש "כור היתוך", המבוסס על שליטה מלאה בערבית ובעברית, לצורך הקלה על ההשתלבות וצמצום הנשירה. עמדה זו קיבלה חיזוק מדבריו של זאב בילסקי, שקרא לרשויות המקומיות לחזק את מיומנויות השפה העברית טרם הכניסה לאקדמיה.

בסיום המושבים הדגיש אייל לוי כי סוגיית המשאבים היא גורם מכריע, וציין כי הוועידה הצליחה ליצור "שגרירים" שיפעלו לגיוס התמיכה הכלכלית הנדרשת. פרופ' חוסאם דיאב התריע כי היעדר מסגרות מקצועיות לצעירים הוא הדלק האמתי לאלימות, וקרא להתאמת מערכת החינוך לצורכי שוק העבודה.

סיפורי הצלחה מעוררי השראה: בוגרי אל־קאסמי כ"שגרירי שינוי"

הוועידה ננעלה בפאנל מרשים שכותרתו "דופק השטח", אותו הנחתה ד"ר ח'לולוד זבאנֶה־טנאס, דיקנית הסטודנטים באקדמיית אל־קאסמי. בפאנל הוצגו סיפורי חיים של בוגרים וסטודנטים שהפכו למובילים ומשפיעים בתחומם. בין המשתתפים: פאיז אבו־סהיבאן, יו"ר עמותת "כוכבי המדבר", שהציג את חוויית המנהיגות בנגב; נורה אבו־חוסיין, מנהלת בית הספר א־שאפיעי בבאקה אל־גרבייה, כמודל לניהול חינוכי מצליח.

עוד השתתפו בפאנל אבי שליו, מדריך טיולים שבחר להתמחות בשפה הערבית באל־קאסמי כדי לשמש גשר בין קהילות; איה מחאג'נה, מרצה במכללת אורנים ומדריכה במשרד החינוך; והסטודנטית סוואר שמסי, המייצגת דור מצטיין במסלול הישיר ללימודים מתקדמים בדת האסלאם. המשתתפים הסכימו כי החממה האקדמית של אל־קאסמי היוותה אבן יסוד בעיצוב זהותם המקצועית ופתחה בפניהם אופקים של השפעה בשוק העבודה ובחברה.