אבי שלו היה היהודי הראשון שלמד במכללת אל-קאסמי   זה נגמר בספר מרתק ולא מעט תובנות   "אל-קאסמי זה המקום הכי טוב ללמוד בו למי שרוצה להכיר ערבים, את התרבות, המנטליות ולספוג את העושר שיש בכל אלה"

כשאבי שלו (50) פרש מצה"ל בדרגת סגן אלוף, אחרי שאת רוב שירותו הצבאי עשה במינהל האזרחי שם למד ערבית מדוברת, הוא רצה להעשיר את הידע שלו וטס לברלין. שם, במשך שנתיים, למד לתואר שני באיסלאם עם יהודים ומוסלמים. כשחזר לישראל, היה לו ברור שמה שלמד על האיסלאם בברלין זה רק על קצה המזלג. "חיפשתי מכללה ערבית שאוכל להמשיך ללמוד בה על האיסלאם, אבל בגלל שירותי הצבאי קהיר ועמאן ירדו מיד מהפרק", הוא נזכר. "ככה הגעתי למכללת אל-קאסמי".

הבחירה שלו ללמוד במכללה בבאקה אל גרביה הפתיעה את הסובבים אותו. "הרוב המכריע אמר כל הכבוד, אבל היו גם כאלה שניסו להניא אותי מהעניין והביעו חשש. לא בהיבט של קצין לשעבר במכללה ערבית בעיר ערבית, אלא בעיקר איך ארגיש שם ואיך אסתדר והאם ארגיש לא שייך. וכן, היה לי ברור שיש גם את עניין הסטיגמות."

אבי עצמו לא הבין למה חושבים שהוא עושה משהו חריג, והופתע מכך שנאמר לו שהוא היהודי הראשון שמבקש להירשם למכללת אל-קסמי. "בתפיסת העולם שלי, אם ללמוד ערבית על האיסלאם אז רק במכללה ערבית בעיר ערבית. זה בדיוק כמו שאם אתה רוצה להבין את השפה הערבית על כל גווניה, יופייה והברותיה, אתה לא יכול ללמוד את זה בראשון לציון או בחדרה. מבחינתי זה היה סוג של חלום. חבר'ה אחרי צבא נוסעים לחו"ל או קונים ג'יפ. אני רציתי ללמוד על האיסלאם במכללה ערבית. זו הייתה ההרפתקאה שלי".

את היום הראשון שלו במכללה ליוו התרגשות גדולה, מתח וחשש. "באתי עם השפה המדוברת ועם רקע, אבל זו עדיין משימה מאוד קשה ללמוד בערבית. בשנה הראשונה הייתי עם מילון צמוד ובימים שבהם לא היו לימודים (הם מתקיימים רק בסופי שבוע) קראתי מאמרים ותרגמתי אותם. צריך להבין שהרמה השפתית מאוד גבוהה וצריך להבין ולחשוב בערבית, וגם היו לא מעט מקרים שלא מיד הבנתי דברים שנאמרו, אבל לא ויתרתי לעצמי. השנה הראשונה היתה קשוחה, עם המון מתח לימודי גבוה. זה היה עבורי אתגר אקדמי מהמדרגה הראשונה, ואני שמח שלא נכנעתי".

קבלת הפנים שחיכתה לו בכיתה – לא רק שהיה היהודי היחיד בה, הוא גם היה הגבר היחיד בין עשרות סטודנטיות – הפתיעה אותו. "הקרח נשבר מהר מאוד", הוא מספר. "לא בשבוע הראשון וגם לא בשני, אבל קיבלו אותי די מהר, ועם הרבה חום ורצון לסייע. רק בהמשך הן סיפרו לי שבהתחלה הן חשבו שאני סוכן מוסד שבא לאסוף עליהן פרטים".

ואיך זה מרגיש להיות גבר יחיד בין עשרות סטודנטיות? "זה קצת מוזר בהתחלה, אבל מתרגלים גם לזה. נתקלתי בצעירות שהן הדור הראשון שפורץ את הדרך להשכלה אקדמית, והן נחושות להשתלב בתפקידים מקצועיים בכלכלה ובחינוך. הן עובדות במהלך השבוע ולומדות בסופי שבוע, והן העתיד של החברה הערבית. פגשתי נשים מאוד איכותיות שיודעות בדיוק מה הן רוצות".

את השנים שלו במכללה וחוויתיו הוא ריכז והוציא כספר בשם "יומן אל-קסמי", המתאר מסע של יהודי-ישראלי במכללה ערבית איסלאמית. "אני מתקשה להבין למה הייתי היהודי הראשון שלמד באל-קסמי, כי זה המקום הכי טוב ללמוד בו למי שרוצה ללמוד על המזרח תיכון וערבית. מי שרוצה להכיר ערבים, את התרבות, המנטליות ולספוג את העושר שיש בכל אלה – אל-קסמי זה המקום בשבילו. זו הייתה סביבה מאוד מיוחדת ומפרה".