מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, יושבת-ראש ועדת המשנה לנושא בינה
מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, ועבור ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות חבר הכנסת יאסר חוג’יראת,
לקראת דיון בוועדה זו בנושא: “בית הספר של העתיד? חודש הבינה המלאכותית במערכת החינוך”, שיתקיים
ב11- בפברואר .2025
השימוש בבינה מלאכותית ) להלן גם: AI )הולך וגדל בקצב מואץ והופך לחלק בלתי נפרד מחיינו במגוון
תחומים. על פי UNESCO, הדבר מחייב יוזמות במערכות חינוך שמטרתן להכין את התלמידים להיות
משתמשים אחראיים ויוצרים -שותפים בתחומי בינה מלאכותית. הטמעת יכולות בינה מלאכותית בחינוך
)AIEd – )ובייחוד בינה מלאכותית יוצרת (AI-Gen – (היא תופעה של חדשנות משבשת, משום שהיא
מערערת את תפקידי צוותי החינוך, פרקטיקות הוראה ולמידה, ומעוררת סוגיות אתיות. השימוש ב-AI בחינוך
כולל שימוש בכלים טכנולוגיים לשיפור ההוראה והלמידה, וחינוך להבנת הטכנולוגיה עצמה. ב דוח עדכני של
ה-OECD, הוצע כי בד בבד עם שילוב של מערכות AI במערכת החינוך יש להגדיר מחדש את תפקידו
של המורה ואת מקצוע ההוראה, כך שיתמקדו בהיבטים אנושיים ובין-אישיים של חינוך, ויקטין מאוד
את העיסוק הנדרש במינהלות.
הטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך מציעה מחד גיסא הזדמנויות ומציבה אתגרים מאידך גיסא. בין
ההזדמנויות שבהטמעת הטכנולוגיה למידה מותאמת אישית, מעורבות מוגברת של הלומד, תובנות
מבוססות נתונים, פיתוח מיומנויות לומד ויעילות מ ינהלית. לצד הפוטנציאל, מסמכי מדיניות שונים
העוסקים הטמעת AI בחינוך מצביעים על הקשיים שעשויים להתעורר בעקבות השימוש בטכנולוגיה זו, כגון
הסיכון לפגיעה באיכות הלמידה עקב היעדר מיומנות מספקת של צוותי ההוראה, חשיפה לתוכן מזיק,
חששות אתיים, פער דיגיטלי ואי-שוויון , פיתוח של תלות בטכנולוגיה, פגיעה בפרטיות או גניבת מידע
וכן עקב עלויות יישום גבוהות
המאמר המלא: כאן
המקור:
